בשנת 2017 עיתון TechTime יצא עם כתבה על המחסור בשוק הרכיבים האלקטרוניים. כבר אז ידענו לאן אנחנו הולכים.
שוק השבבים התמודד עם עלייה בזמני האספקה לכ-20 שבועות ובחלק מהמקרים התגלה מחסור ממשי ברכיבים אשר השפיעו על התעשיה באופן מהותי.
חברת גרטנר העריכה כבר אז שהשוק העולמי יצמח בשיעור של יותר מ12% להיקף של כ- 386 מיליארדי דולר. חברת IC Insights הכפילה את תחזית הצמיחה שלה מ-5% לכ-11% וארגון יצרני השבבים (Semiconductor Industry Association) דווח על צמיחה שנתית של 16.5% בחודש פברואר 2017. למעשה ניכר כי זו היתה הצמיחה הגדולה ביותר של התעשייה מאז שנת 2010. מצב שיצר בעיה קשה. יצרני השבבים לא נערכו כלל לצמיחה הזו, ולכן הצמיחה המהירה של השוק ייצרה עודף ביקוש וחוסר ממשי ברכיבים. עם הזמן נגלה כי ליצרני השבבים קיים קושי מהותי בהשגת רכיבים מהם יצרו את השבבים מה שהביא למצוקה גדולה הן ליצרנים והן ללקוחות.
החיים המשיכו וגם שנת 2021 לא הצליחה להביא איתה ישועה האלוקציה של רכיבים אנלוגיים הפכה יותר מסורבלת וקבלנים נאלצו להמתין הרבה מאוד זמן לרכיבים.
אחד הנפגעים העיקריים הינו שוק הרכב.
מה עושים כשהביקוש בשיא ואין היצע????
בתקופה בה הביקוש לרכבים הגיע לביקוש שיא, היבואנים נקלעו למשבר משמעותי שנבע מחוסר בשבבים לתעשיית הרכב שכללו צ'יפים, ג'וקים ומעגלים משולבים הנמצאים כיום בכל מכשיר אלקטרוני וכמעט בכל המערכות בכלי הרכב.
חברות מחקר גלובליות העריכו כי המחסור בשבבים ושיבושי הייצור יביאו לאובדן של כ-5% מתפוקת הרכב העולמית (כ- 4.5-5.5 מיליון כלי רכב)
בתחילת יוני 2021 יו"ר קבוצת פולקסווגן, הרברט דיס ציין בשיחה עם בעלי מניות כי "השפעת צווארי הבקבוק של השפעת השבבים יורגשו ביתר שאת במחצית השנייה של השנה". הוא העריך כי השיבושים המתמשכים בייצור יאיימו לא רק על היצרנים אלא גם על ספקי "טיר1" של התעשייה.
דעה דומה הביע גם פול (פט) גלסינגר מנכ"ל אינטל לדבריו "הפערים בין ההיצע לביקוש בשוק השבבים משמעותיים מאד וייקח ליצרני השבבים שנה או שנתיים לסגור אותם".
צריך לזכור, שלמרות שתעשיית הרכב היא רק שחקנית קטנה עם נתח של כ-6% מהביקוש העולמי. שאר הביקוש מגיע משווקי התקשורת, מוצרי הצריכה, התעשייה ועוד. כך, למשל, גלסינגר ציין כי הביקוש למחשבים ניידים בלבד צמח ברבעון השני של 2021 בכמעט 40% לעומת הרבעון שלפני כן.
ובשנת 2022 המצב אף מחמיר, הביקוש גדל וההיצע יורד.
בשנים האחרונות מתבצעים מהלכים משמעותיים להגברת הייצור מחד ומציאת אלטרנטיבות מהצד השני. אך המצב לא מראה תוצאות טובות והביקוש ממשיך לגדול ולעומתו ההיצע רק יורד.
לדברי אייל סלמה מנכ״ל לבנון קוגן: ״משבר הקורונה הביא עמו לא מעט אתגרים לעולם, אך משבר הרכיבים האלקטרוניים בהחלט נמנה מן החמורים והמשפיעים ביותר על תעשיית הייצור העולמית. לדוגמה, יצרן שתלוי ברכיב אלקטרוני מסוים לצורך תפעול של מכונת ייצור, מגלה שרכיב שעלותו מסתכמת בכמה דולרים בודדים גורם למכונה להיות מושבתת לחלוטין ולהגיע למצב של אי יכולת לייצר״, כך מסביר.
בדיוק לשם כך חברת לבנון קוגן קיימת, החברה מומחית במציאת פתרונות יצירתיים, ממש יש מאין. הצוות הטכנולוגי האמון על תחום בחברה מאתר מלאים, פונה לאפיקים נוספים ומפעיל את קסמיו כדי לאתר מלאי מכל מקום אפשרי ברחבי העולם. ״ברגע שלקוח מביא מק״ט של מוצר מסוים, מנסים למצוא לו פתרון ומציגים את האפשרויות שנמצאו ללקוח״, כך מספר אייל סלמה.
גם עיכובים משמעותיים על הפרק בנוסף למצב בשוק הרכיבים, התקופה הלא פשוטה בה אנו נמצאים גרמה לבעיה משמעותית בתחום השילוח הבינלאומי ובתחומי הרכש.
כל מי שעוסק בשילוח שומע על האוניות המלאות בסחורות, הלחץ הרב הנובע מביטול טיסות, נמלים הנסגרים עקב הקורונה, החורף ושלל סיבות נוספות. מצב הגורם לעיכובים רבים ולמחסור בציוד ומקום פנוי.
על כך עונה מנכ"ל חברת לבנון קוגן המציעה פתרונות רכש לחברות, "אנו מרגישים היטב כמה העיכוב באספקה מייצר כאוס בקרב יצרנים וספקים בשל זמני ההמתנה הארוכים ועל כן אנו אנחנו ממליצים ללקוחות שלנו לקנות מלאי גדול יותר של מוצרים ורכיבים, על מנת שלא ייתקעו ללא מלאי. כחברה המעניקה פתרונות רכש במיקור חוץ, אנחנו יודעים לחזות עיכובים ולפעול בהתאם ולהתכונן למצב לפני ואף לתת ללקוחותינו פתרון שבו התשלום עבור הרכיבים יעשה אך ורק בשלב האספקה כך המלאי נשאר אצלנו עד שהלקוח צריך אותו״, כך מסביר סלמה.
